כתב קובי:
את היום השני למסע האביבי בגולן התחלנו בארוחת בוקר חגיגית.
ארזנו תרמילנו, וישר ירדנו את כל מה שטיפסנו אתמול לעבר עין גב. שם התחיל יומנו הארוך.
נכנסנו אל שמורת סוסיתא, ושמנו פעמינו אל קרן עין גב. הר שנראה כמו הסרטבה, אבל קשה כפליים בעליה. בדרך עברנו ליד שלט שהמסלול סגור, ולי נראה כי העברית נשכחה לה לרגע כשחלפנו שם.
טיפוס קשה מאוד, שוחק ומעייף, ויש מנצח אחד ! שוקי שהגיע ראשון לפסגה. מצילומי העל שלו אותי אפילו לא רואים, כי אני עדיין סובב סביב הגבעה הנמוכה שלמטה. אבל עוד רבע שעה וגם אני למעלה. ולמי שטרם הבין את גודל המאמץ, יתבונן בחולצתו של ניצן שמסבירה הכל.
מנוחה קצרה...ואיך לא...ממשיכים בעליה לרמת הגולן. עוברים בדרך בין שדות פורחים עם צמחיה גבוהה מאוד מרבדי תורמוסים, כלניות (פי 10 מהדרום האדום) והמון המון צהוב וסגול מכל עבר. ועדיין עולים !
וכמו תמיד העלילה מסתבכת
מגיעי למרגלות הישוב אליעד, מתחת לישוב גשור ורואים בריכה מלאה במים עכורים המגיעים ישר מרפתות גשור. מוטי מיד נרתם למשימה, מוציא מצ'טה ומתחיל לפלס דרך. בועז מחפש דרך אחרת וחוזר זב דם בידו, ואז מקשיבים לי וחוזרים אחורה. אבל מה ? אין דרך !
מחליטים לחתוך את העלייה ישירות, 300 מטר גובה, אל הדגל. רק שהדרך היא הצמחייה בגובה 1.50 מטר ויותר, אדמה רכה מלאת סלעים שרגל אדם לא דרכה בהם, גדרות בקר שוב ושוב, וכמובן כמה לוחמים שלא מוותרים.
מוטי מפלס דרכו למעלה ונעלם, ניצן בוחר ימינה, לוקח את בועז, ושניהם מתחת לרדאר (מה לעשות צמחיה גבוהה) ושוקי המסכן נשאר איתי ועולה למעלה לאט.
שעה עלייה ורואים את מוטי מנופף לנו לסימן לאן להגיע, בועז מגיח מהצמחים ולא ברור איך, בסוף חוברים שוקי ואנוכי אליהם ורק אחד חסר, אך קולו נשמע באוויר. מתצפתים שוב ושום .....והוא כבר למעלה בהר. אנחנו ב +200 והוא בגשור !
עוצרים למנוחה ואוכל ועולים למעלה לאליעד הישר לווילה.
היה זה יום של 20 ק"מ ו 1050 מטר עליות. מי זוכר שהיו גם ירידות
את הערב מסיימים בארוחה כיד המלך. שניצלים מעשה ידי, פסטה ברוטב עגבניות, סלט ועוד.
פיצוחים לסיום ולפוליטיקה – ביבי נגד ביבי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה