לינה: בבית
יום שלישי, 28 בפברואר 2017
יום שני, 27 בפברואר 2017
58, יום אחרון במומבי
לינה: במטוס
היום בלילה טסים חזרה לישראל. בינתיים מנצלים עד תום את היום.
נסיעה באוטובוס מקומי לשכונה הצפונית "באנדרה".
טיול רגלי בגנים, בטיילת, לאורך החוף, בכפר הדייגים, בשוק וחזרה למלון להתארגן לטיסה.
שלום לך מומביי.
אנו עוד נשוב.
יום ראשון, 26 בפברואר 2017
57, טיול בשווקים
לינה: Hotel Indore
יום אחד לפני החזרה הביתה. כיתתי רגלי בשווקים הסמוכים: "באנדי באזר", "נואל באזר", "זאבארי באזר", "כראופורט מרקט" וגם הייתי ב"קואלבה".
נתקלתי בתורים ענקיים של אנשים שצוואו על הטמפלים. מסתבר שהיום יום א' וחגיגה צבעונית של דוכנים ורוכלי רחוב מסביב לטמפלים.
בצהריים יצאתי לטייל באוטובוסים לראות את השכונות הרחוקות של מומביי.
נסעתי שעה לכיוון מסוים ולאחר זמן חזרתי באותו הקו. מעניין לראות את הפרברים של העיר הגדולה.
זהו מתארגנים לחזור הביתה.
מחר בלילה טיסה חזרה.
יום שבת, 25 בפברואר 2017
56, שוק הדגים
לינה: Hotel Indore
אתמול שרוליק מהקבוצה הציע שנבקר יחדיו בשוק הדייגים של מומביי. התאים מאוד כי היה לי בתוכנית. 06:30 יצאנו לשוק שנמצא אחרי ה"קולאבה".
עומס, לחץ, בלאגן והמולה. חוסר סדר משווע, צפיפות נוראית, דחיפות אבל גם ראינו המון דגים.
חוויה תרבותית מיוחדת.
בחיים לא דחפו אותי כך כל כך הרבה הודיות עם סלים על הראש, היו עסוקות בהעברת הסחורה מהרציפים אל תוך הנמל.
חזרתי לחדר לנוח ובצהריים יצאתי לסיור רגלי. ביקרתי בבהכ"נ "מגן דויד" שנימצא קרוב אלי. גיליתי את רובע האורות האדומים של העיר מומביי גם דיי קרוב. עשיתי סיור ברובע, לא יפות, לא נחמד, ולא מלבב.
ביקרתי במסגד הגדול "חאג' עלי" שלא ניתן להגיע אליו בזמני גאות. ביקרתי גם במקדש "מומבא דווי" שעל שם האלה נקראת העיר מומביי.
אכלתי "פאני פורי" בחוף "צ'יפאטי" ויצאתי לסיור רכוב עם מונית באתרי הפרקים של החוף המערבי של העיר.
עוד יום גדוש, עמוס ומהנה.
יום שישי, 24 בפברואר 2017
55, אי אלפנטה
לינה: Hotel Indore
יצאתי ל"סיטיגייט" (שער העיר) של מומביי כדי לקחת שייט לאי "אלפנטה", כשראיתי את התור להפלגה נבהלתי וויתרתי. יעצו לי להגיע בצהריים כי יש פחות אנשים ואכן פיניתי את הבוקר לקניות מיוחדות. הנסיכה לי-גל ביקשה לבוש הודי מסורתי אז כול הבוקר היה מוקדש למטרה זו. אחרי מאמצים רבים וקשיים מנטליים הושגה המטרה. תוך כדי גיליתי ברחובות שיש איזה פסטיבל לאל שיווה, ולכן יש קישוטים מוסיקה ומחולות, היה משעשע.
בצהריים פניתי שוב לפורט בשער העיר ושם אני פוגש את הקבוצה עם אימא בשירי מקהלה להודים. לאחר מפגש מלבב יצאתי לשייט הנכסף. היה נחמד (אפילו האכלתי יונים מהיד תוך כדי השייט). בערב שוב למלון Tridènt לקבלת שבת עם כול הקבוצה ולטיול רגוע בטיילת עם אימא בערב.
יום אינטנסיבי, מעייף ומהנה. נראה שאני צריך עוד שבוע כאן.
יום רביעי, 22 בפברואר 2017
54, טיילת מומבי
לינה: Hotel Indore
היום ממש נהניתי, יצאתי בבוקר לחוף הים "צ'אפטי ביץ'", חוף ים יפה ונקי. טיילתי לכול אורכו ולכול אורך הטיילת Marine Drive פגשתי אנשים נפלאים שחלקם נהפכו לחברים ואף יצאנו לאכול יחד. היה לי זמן איכות עם צעירי מומביי העליזים.
בערב נסעתי שוב לטיילת ולמלון Trident Nariman לפגוש את אימא שלי שהגיעה במסגרת טיול מאורגן. פגשתי אותה ואת הקבוצה הנהדרת שלהם וישבתי איתם עד מאוחר לאכול ארוחת ערב.
היה לי יום עמוס של טיולים והליכה מרובה אבל עם המון סיפוק והנאה.
במומביי אני ממש מאושר.
יום שלישי, 21 בפברואר 2017
53. רחובות מומבי
לינה: Hotel Indore
יצאתי לשער העיר במטרה לקחת שייט לאי "אלפנטה".
מסתבר שהיום השייט סגור והספינות מושבתות בגלל סיבה לא ידועה. אז טיילתי ברחובות ה"קולאבה" ובשוק הססגוני. יצאתי לטייל גם מחוץ ל"קולאבה" ונהניתי לשוטט ולספוג את האווירה ברחבי העיר.
בערב יצאתי לקניון "פוניקס" המפורסם היכן שהעשירים אוהבים לבלות ולקנות בגדים. כבר בכניסה היה ניתן להבחין במכוניות המרצדס וה BMV חונות עם נהגיהן. קניון גדול ויוקרתי שסובבים אותו גורדי שחקים אבל שומם ולא מלהיב. לא דיבר אלי הרבה.
חזרתי לרחוב שלי וטיילתי באזור המדהים, העמוס והשוקק חיים "באנדי באזר". מחר טיול בחוף הים ובטיילת.
יום שני, 20 בפברואר 2017
52, שרשים במומבי
לינה: Hotel Indore
עם בוקר נוחתים במומביי העיר. מונית למלון "אינדור" בלב הרובע המוסלמי. מתארגנים על החדר ושועטים ברגל לאתרי שורשי המשפחה. הפעם ללא מגבלת זמן ועם שאיפה לחקור לעומק.
הגעתי לבית כנסת מגן חסידים והשמירה המשטרתית שם מבהילה.
עברתי לבניין המשפחה, אבל לצערי הדיירים האיסלמים מסרבים לשתף פעולה ואף ביקשו ממני לעזוב. צילמתי מס' תמונות גם מתוך הבניין ויצאתי לחפש את בית סבא עמוס במצוותה של אשתי. ממש עבודת שורשים. במאמץ קל ועבודה עקבית הגעתי לבניין ואף לבית. פגשתי אנשים שזכרו את סבא עמוס ואף ציינו בפני שהיו מס' משפחות שכולם עזבו לישראל לפני 50 שנה.
היה מרגש מאוד, להם ולי.
שיחת טלפון של שרון מישראל לאיש הקשר בבניין בשפה המהרטית סלל לי חברים מקומיים שאף אירחו אותי באותו הבית של סבא עמוס. נתנו לי הסברים. הרשו לי לצלם והזמינו את שרון לבקר. עשה לי את היום ואת הטיול.
הרבתי לצלם תמונות מחיי הרחוב השוקק שבו אני מתאכסן ויש גם תמונות לא מובנות ולא מוצלחות במיוחד אולם הם בעלי חשיבות עבורי. בעתיד אוסיף כתוביות והסברים.
יום ראשון, 19 בפברואר 2017
51, צ'נאי
לינה: Hotel Indore
התחלתי את היום רגוע ובצהריים יצאתי לכיון העיר "צ'נאי" באוטובוס מקומי. מאחר שיש לי הרבה שעות עד הטיסה החלטתי לטייל קצת בעיר עם ריקשה.
העיר די מזכירה לי את תל אביב עיר גדולה, מהבילה, מסריחה והמון תנועה.
רציתי להגיע למרינה, לטיילת של העיר מסתבר שיש להם מרינה גדולה, ארוכה ושוקקת. מלאת אנשים ודוכנים.
הלייט האוס (מגדלור) היה סגור כי היום הולידיי (חג) וזה מסביר את כמות האנשים בחוף הים. היה חם אז קיצרתי את הטיול וביקשתי להגיע לנמל התעופה, שם אמתין בסבלנות לטיסה.
מחר מומביי
יום שבת, 18 בפברואר 2017
50. מתארגנים למומבי
לינה: Hotel Sea Breeze annexe
היום לקחתי נשימה עמוקה ונחתי. לא נסיעות, לא טיולים, ולא מרוץ להספיק לראות עוד ועוד. פשוט ישבתי, נחתי ותכננתי את הימים הבאים. קמתי מאוחר, החזרתי את הקטנוע, סגרתי את החשבון בגסטהאוס, בדקתי זמני נסיעות, הזמנתי מלונות במומביי וירדתי לחוף הים לנוח ולהירגע. הסתובבתי קצת בעיר, נכנסתי לחנויות, הגעתי לפארק של העיר ונהניתי מהרוגע בחברת בני המקום. הכול בריילקס לקראת הנסיעה לצ"'נאי" ומשם טיסה למומביי. שתי ערים גדולות, ענקיות, גועשות ומנוגדות לרוגע שאני נימצא בו. לכן החלטתי לנצל כול רגע בעיירה הנפלאה הזאת.
מחר נוסעים ל"צ'נאי" לקראת הטיסה.
יום שישי, 17 בפברואר 2017
49, קאלפאקם
לינה: Hotel Sea Breeze annexe
יצאתי הבוקר לטייל בעיר הסמוכה "קאלפאקם". בדרך עברתי ב 5 מקדשי "ראטאס" שנחצבו מסלעים עצומים. לא מלהיב אבל מעניין.
אהבתי ונהניתי כרגיל לנסוע, לטייל, לשוטט, לראות מקומות, דרכים, נופים ולפגוש אנשים. זה, מלהיב ומעניין.
מתארגן לקראת הנסיעה הארוכה למומביי (24 שעות) אבל מסתבר שאין מקום ברכבת במועד שרציתי וכרטיס באוטובוס "סליפר" עולה כמעט כמו טיסה. אז קניתי כרטיס טיסה ליום שלישי בלילה.
עד אז כניראה אשאר כאן ולא אסע לעיר הגדולה "צ'נאי" כפי שתכננתי.
מריחים את הסוף.
יום חמישי, 16 בפברואר 2017
48, מבאליפוראם
לינה: Hotel Sea Breeze annexe
הגעתי בבוקר לעיר הסתתים הזאת השוכנת לחוף ים. עיר תיירותית קטנה וחמודה. עיר עם מקדשים ועתיקות שהוכרזו כאתר מורשת עולמית.
התארגנתי על חדר, קטנוע, כביסה ויצאתי לחרוש את העיר. מאפיין העיר הוא ריבוי הסתתים היוצרים פסלים בכול הגדלים. בעיר יש אטרקציות בודדות אבל אפשר גם לנוח ולשרוף זמן.
ביקרתי בפארק הנמצא במרכז העיר ובו מס' רב של מונומנטים. ביקרתי במוזיאון וערכתי תצפיות מהמגדלור, ביקרתי גם בחוף הים וכן במקדש "השור" שבולט לתוך הים.
אוירה טובה ומעניינת בעיר ונראה שאשאר בה עוד לילה נוסף או שניים.
יום רביעי, 15 בפברואר 2017
47, קאנצ'יפוראם
לינה: ssk inn
הגעתי לעיר "קאנצ'פוראם" והתארגנתי על חדר במרכז העיר. עיר יחסית קטנה אבל מלאת מקדשים. עיר קדושה כבר אמרנו. מלבד הסבב מקדשים שעשיתי ברגל, נהניתי משוטטות ברחובות ההומים וספיגת האווירה והתרבות ההודית ללא שווקים ותיירים מערביים. אכלתי אוכל רחוב מהדוכנים, התחככתי עם האנשים ברחוב, ומאוד נהניתי לראות את מרכולתם של הדוכנים הסובבים סביב המקדשים: תמונות (של האלים), פסלים (של האלים), פרחים (שזורים), פירות מנחה לאלים, קטורת וכלי שמן לאש וכהנה וכהנה תעשייה שלמה. עיר אותנטית ללא תיירות.
עושר של תרבות שונה, מסקרנת ומרתקת. תרבות הרחוב וחיי היום יום מאוד מושכים ומסקרנים אותי, ואכן בערים אלו הסקרנות מגיעה לסיפוקה.
מחר לעיר חוף חדשה "מבאליפוראם".
יום שלישי, 14 בפברואר 2017
46, טירוואנמלאי
לינה: Arunachala Ramana Home
3 שעות נסיעה באוטובוס והגעתי לעיר הקדושה והרוחנית "טירוואנמלאי".
מסתבר שהערים במדינת "טמיל נאדו" שבהודו הם קדושות ומפורסמות במקדשים הגדולים והמפוארים שלהם.
כאן ב"טריוואנמלאי" המקדש לאל "שיווה" גדול ועצום ומשרה רוחניות על כול האזור לכן יש המון אשרמים שאליהם מגיעים מכול העולם. התיירים המערביים כאן הם מהסוג הרוחני שמחפש את עצמו.
אני לא התחברתי לזה אבל ביקרתי במקדש, טיילתי בשווקים התוססים שמסביבו, טיפסתי להר ארונאצ'אל" הקדוש ודי נהניתי מהאווירה.
יצא לי אפילו להיתקל בצילום סצנה מסרט באמצע הרחוב סמוך למקדש והרגשתי את ההתרגשות של עוברי האורח.
מחר נוסעים ל"קאנצ'פוראם" עיר קדושה אחרת.
יום שני, 13 בפברואר 2017
45, העיר קדלור
לינה: Suresh Kumar המלצה בפייס מיקום
הבוקר יצאתי עם האופנוע לטייל בכפרים המרוחקים ובעיר "קאדלור" עיר קטנה אבל שוקקת שהתיירות עוד לא הגיעה אליה.
נהניתי לפגוש אנשים שונים, להתערבב איתם, לשוחח, לצחוק ולהנות מחברתם. בקיצור החיים יפים והאנשים מעניינים. נהניתי מכול רגע. ירדתי גם לחוף הים ביקרתי גם בשווקים. טיול אופנוע מושלם.
מחר ממשיכים לעיר הבאה "טירואנמלאי".
הירשם ל-
רשומות (Atom)