קטע שני של שביל החופים והיום מתחילים מעכו תחנה מרכזית. גשם קליל וקור בבוקר מקדמים את פני בירידה מהאוטובוס.
חיש קל מצאתי עצמי צועד על החוף ומגיע לעיר העתיקה ולחומות עכו. חולפים על פני מעגן הדייגים ועוקפים את ביה"ס לקציני ים לאחר מס חופים מגיעים לחוף חסום וסגור שטח צבאי. לא היה ברור אם החוף שייך לצבא אבל היו עוד גדרות שתחמו את השטח מכיוון הים. אין ברירה מטפסים על החומות ונכנסים חוצים את השטח במהירות. 4 ק"מ של חוף מת ומלוכלך.
(תהיתי בלבי בדרך אם עוקבים אחרי במצלמות או הקפיצו כוחות לעברי או מחכים לי בסוף).
בסוף הקטע שוב מחסום של חומות וגדרות והפעם מחכים לי 4 שוטרי מגב זועמים וכועסים.
ואכן מסתבר שגם וגם וגם. עקבו, הקפיצו וחיכו לי. חששתי להיעצר לתחקור והסגת גבול.
תחקור ארוך ומדוקדק. התנצלות נשפכת מצידי ובדיקה מהירה מבהירים להם שמדובר בטייל גמלאי משועמם משלהם ולא מסתנן עוין. אחרי אזהרות מפה ועד הודעה חדשה. שוחררתי לדרכי באנחת רווחה. לא היה קל.
המשכתי לצעוד על החופים של הקריות ושל מכלי הנפט. הפעם לא רציתי להסתכן ולהיכנס לנמל. עקפתי אותו. הליכה של 2 ק"מ משעממים נוספים שלא בחופים הביאה אותי לתחנת המפרץ והביתה.
