קמנו בבוקר קפואים למוות כשבחוץ הכול לבן משלג
ארוחת בוקר מהירה בתוך המטבח המחומם של הלדקית ומיד טסנו להמשך הדרך לאגם מורירי
בדרך ביקרנו באנדרטת הזכרון לחללי הצבא ההודי במלחמתם בסינים 1962. שם קיבלנו הרצאה מאלפת
המשכנו הישר לישוב "קורזוק" השוכן על שפת האגם מורירי
הדרך די שממית ורק כשהגענו לאגם הוא בהק בכחול על רקע החום המדברי ופסגות ההרים המושלגות
בכפר "קורזוק" הקטן והיחיד על שפת האגם "מורירי" בחרנו את המלון הכי יקר עם החדר הכי יקר עם תצפית לאגם והסתבר שהוא המלון הכי מאכזב מבחינתינו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה