.לאחר ניצול הרכבל לעלית בוקר למצדה פנינו דרומה על תוואי שביל ישראל לכיון נחל קנאים
לאחר מס ק"מ על תוואי הנחל פגשנו במפל העליון 30 מ' יפייפים ללא בולטים. גלישה קלילה שבסופה השארנו את שארית החבל של שוקי. מיד אחריה עוד גלישה של 20 מ' ומים הגלישה המדוברת 55 מ'. אין מספיק חבלים ארוכים אז מחברים. מוטי חייב לעבור קשר בגובה של 30 מ' מעל פני האדמה ועשה זאת כמו גדול. אבל גולת נכותרת הייתה למטה.
לא ניתן למשוך את החבלים
מתאמצים, מתאמצים, מתאמצים... ולבסוף מתיאשים ומתבעסים... שוב פעם נשאיר חבלים... בשווי של 900 שקל.
לא אנחנו. לא שוב
טיפסתי חזרה לגבהים חדשים ומסוכנים אבל ללא הועיל. אין גישה לחבלים. מנסים שוב למשוך את החבלים מגבהים וזוויות שונות אך שוב ללא הועיל.
לבסוף שוקי זורק רעיון של 4 גלגלות להכפלת כוח. מוטי מיד נרתם לביצוע ואהן החבל זז... 20 ס"מ... כול משיכה... בכוחות משותפים ועים המון תושיה. נרתמנו למשימה הסיזיפית ואחרי כול כך הרבה סנטימטרים כול החבל צנח אלינו...
השעה 16:00 עוד 3 ק"מ לצאת מהשטח הארור הזה.
עייפים... מבועסים אבל מה זה מאושרים...
אין כמו השלישיה שלנו... 🙂
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה